אסנת פיינזילבר-ברדה

הרצאות על קולנוע וסרטים, הרצאות מקדימות לסרטים, בקורת קולנוע. 

חוקרת בתחום התרבות בדגש על קולנוע. בעלת תואר שני בספרות מאונ' ת"א ותואר שני בקולנוע מאונ' חיפה. 

אודות

אסנת פיינזילבר ברדה (MA), מרצה לקולנוע, בעלת מוניטין עשיר וניסיון של למעלה מעשור בהרצאות לקהל הרחב, לארגונים ומוסדות.

 

בהרצאותיי, אני שוזרת בדרך האופיינית לי את הסיפור הקולנועי בעומק והומור שסוחפים את הקהל.

 

דרך אמצעי המבע הקולנועיים, אני מחברת את הקהל אל תחנות התרבות והאמנות, אל החברה והקונפליקטים המאפיינים אותה ואל אירועים היסטוריים ופוליטיים.

 

בדרכי המיוחדת, אני שואפת לחלוק בהרצאותיי את אהבתי לקולנוע ואת עושר שפתו עם הקהל ולהוביל אותו בהתרגשות אל אהבת הבמה.

 

אשמח לשוחח אתכם ולראות מה מבין התכנים שלי מתאים לכם, או להתאים עבורכם הרצאה לפי נושא נבחר.

 

שלכם,

אסנת פיינזילבר ברדה

כל ההרצאות מועברות גם באנגלית

הרצאות

לפניכם שלוש סדרות של הרצאות על קולנוע

סדרה 1: קולנוע ישראלי 

סדרה 2: קלאסיקה בינלאומית בקולנוע

סדרה 3: תרבות ואורבניות בקולנוע

 

יש אפשרות לסדרות קולנועיות בנושאי קולנוע עולמי וישראלי

 

סדרה 1: קולנוע ישראלי, גאווה ישראלית

איפה הן הבחורות ההן?

על נשים בקולנוע הישראלי

הקולנוע הישראלי נשלט במשך שנים רבות ע"י יוצרים גברים ותמות גבריות. לנשים הוקצו תפקידים משניים, ולרוב הן היו היפהפיות על כתפיהם של הצברים המסוקסים. לאורך עשרות שנים העמיד הקולנוע הישראלי במרכזו את החבורה הגברית בצבא, בקיבוץ, בישיבה וגם בכלא – חבורות גברים שמקומן של נשים בהן היה שולי, או שהודרו מהן לגמרי.

בשנים האחרונות הקולנוע הישראלי הנשי פורח עם עשרות סרטים המספרים סיפורים נשים מרתקים ואותנטיים וזוכים לאהדת המבקרים והקהל. בהרצאה נדון בסיבות שהובילו לשינוי הזה, ונצפה בקטעי סרטים ישנים וחדשים המדגימים אותו.

חוגי בית

ארגונים וחברות

כנסים

מוסדות תרבות

 

פעמיים בורקס בבקשה

סרטי הבורקס היו אהובים כאן במשך הרבה מאד שנים, עוד לפני פרוץ הטלוויזיה, וזכו להצלחה בקרב קהלים רחבים.  סלאח שבתי נחשב לסרט הבורקס הראשון, וההצלחה המטאורית שלו הביאה לשגשוג הז'אנר. הקומדיות העממיות הללו על אף שהציגו דמויות מזרחיות ואשכנזיות שבלוניות, הופקו בעיקר בשנות הששים והשבעים כללו רומנטיקה, יצרים, הנפיקו כוכבים רבים וזכו להצלחה כלכלית גורפת. באותו עשור הופקו כאן גם סרטים שזכו לכינוי "סרטי הרגישות החדשה", שדווקא היו מקובלים על המבקרים אך הקהל הדיר את רגליו מהם בקביעות. מדוע נקראו  "סרטי בורקס"? מי היו היוצרים המרכזיים? ומתי סר חינם?  בהרצאה סוגיות מרכזיות בחברה ובתרבות הישראלית וגם נצחק.

חוגי בית

ארגונים וחברות

כנסים

מוסדות תרבות

 

המשפחה הישראלית, עכשיו הסרט

המשפחה תופסת  מקום מרכזי בחברה הישראלית והקולנוע מיטיב לשקף זאת. לנו כישראלים זה מובן מאליו, אבל בתרבויות אחרות למשפחה אין את אותו התפקיד שיש לה אצלנו. יש אף הטוענים שרוב הסרטים הזוכים לתמיכת קרנות הקולנוע הם סרטים המציגים  משפחות.  המשפחה עשויה להיות מקום מחבק ותומך, ולהשרות אהבה וביטחון, אך בה בעת היא עלולה להיות כפייתית, שתלטנית וחונקת. בהרצאה נסקור את השינויים שחלו בייצוג המשפחה בקולנוע בשנים האחרונות, עם היעלמותו של הצבר יפה התואר והבלורית ונראה איזה מקום תופסת המשפחה בקולנוע בעידן המאופיין במשפחות אלטרנטיביות, מפורקות, או חד הוריות.  נצפה בקטעים מהסרטים "כנפיים שבורות", "ולקחת לך לאשה", "שחור", "חתונה מאוחרת", "שבעה",  וננסה להבין מה הקשר של כל זה למכונית המשפחתית.

חוגי בית

ארגונים וחברות

כנסים

מוסדות תרבות

 

החיים על פי גילה אלמגור

גילה אלמגור כונתה, בצדק, מלכת הקולנוע הישראלי. ניתן היה בקלות להעניק לה גם את התואר "מלכת התיאטרון" על עשרות התפקידים שגילמה בכשרון בולט, אלא שכינוי זה כבר היה תפוס ע"י חנה רובינא. הסרט הראשון ששיחקה בו היה "חולות לוהטים" בתחילת שנות הששים, ומאז כיכבה ביותר משישים סרטים, ועוד ידה נטויה. היא התחילה את קריירת המשחק בגיל 17 ולאחר 10 שנות במה וקולנוע נסעה ללמוד משחק בסטודיו של לי שטרסברג בניו יורק, היכן שלמדו כל הגדולים: דה נירו, אל פאצ'ינו וג'יימס דין. אלמגור ידועה ביכולתה לשחק מגוון רחב של דמויות ותפקידים, מעובדת סוציאלית (סלאח שבתי) לזונה (אלדורדו ומלכת הכביש) בעלת בר (החיים על פי אגפא) וכמובן אמא מרוקאית (פורטונה, לילסדה, שחור ועוד).

בהרצאה נסקור את הביוגרפיה הלא פשוטה שלה, ונדון בבחירות הנועזות שעשתה בתפקידיה בקולנוע, וכן בסרטים שהופקו ביוזמתה: מצור ומלכת הכביש. את הספר "הקיץ של אביה" כתבה בעקבות משבר תעסוקתי שחוותה בתיאטרון בשנות ה-80 הסרט שנעשה בעקבותיו הפך לסרט מרכזי בפילמוגרפיה הישראלית ובעקבותיו הפיקה את סרט ההמשך: עץ הדומים תפוס.  אלמגור זכתה בעשרות פרסים על תפקידיה בקולנוע, בראשם פרס ישראל לקולנוע ופרס אופיר על מפעל חיים.

חוגי בית

ארגונים וחברות

כנסים

מוסדות תרבות

 

השואה בקולנוע הישראלי

כור ההיתוך הציוני ראה בניצול השואה "אחר" ובהתאם גם הייצוג שלו בקולנוע הסתכם באוסף של דימויים שליליים. בסרטי הקולנוע הניצול הוא תמיד מעין הנגטיב לצבר הנמרץ והשולט בגורלו. בעקבות משפט אייכמן ב- 1961 חל שינוי דרמטי במגמה הזו, לכיוון של פתיחות ורצון להקשבה   לעדויות הניצולים.  בהרצאה נעמוד על המהלך שעבר הקולנוע הישראלי מייצוג דמויות של ניצולים כפאסיביים, סהרוריים ושבורים, ועד שנות ה-80 של המאה הקודמת בה התחילו לראות בהם אינדיבידואלים, אמיצי לב ובעלי תושיה, אנשים מורכבים המתמודדים באומץ עם עברם הנורא. נצפה בסרטים "הוא הלך בשדות", "הקיץ של אביה", "מייד אין איזראל" ועוד.

חוגי בית

ארגונים וחברות

כנסים

מוסדות תרבות

 

אריק איינשטיין וחבורתו בקולנוע

הכוכב הבלתי מעורער של המוסיקה הישראלית היה גם כוכב קולנוע טבעי, עתיר סקס אפיל ונונשלנטיות. איינשטיין היה בנם היחיד של דבורה  ויעקב, שחקן תיאטרון  האוהל ועקרת בית. כנער התבלט בגובהו ובאהבתו לספורט והיה אלוף ישראל בקפיצה לגובה לנוער, אך בשל  קוצר ראייה לא התקבל להיות מדריך ספורט כפי ששאף להיות בצבא,  וכך נקטעה הקריירה הספורטיבית שלו. לאחר מכן התגייס ללהקת הנח"ל, התחיל לשיר והשאר הסטוריה. איינשטיין  מעולם לא למד משחק אך ניחן בכשרון טבעי שסחף חבורת יוצרים אגדית.  הוא היה שותף  לעשייה הקולנועית של הבמאי והיוצר אורי זוהר, כתב איתו חלק מהתסריטים והמערכונים של לול וכיכב בסרטיו שהציגו אלטרנטיבה נהנתנית לדמות הצבר. ההרצאה משולבת בקטעים מהסרטים "סלאח שבתי", "שבלול", "לול", "עיניים גדולות", וכמובן "מציצים" אשר הפך לסרט פולחן, משום שהצליח לנסח את החלומות והפחדים של דור שלם.

חוגי בית

ארגונים וחברות

כנסים

מוסדות תרבות

 

הקולנוע הישראלי – מקולנוע מגוייס לאמירה אישית

בראשית דרכו שרת  הקולנוע הישראלי אידיאולוגיה ציונית ברורה.  הוא סיפר את סיפורו של הצבר יפה הבלורית והתואר המוכן להקריב את חייו למען אידאל המולדת.  הסרטים הללו אשר מומנו על ידי מוסדות ציוניים נוצרו ברובם כדי לשכנע קהלים בחו"ל בצידקת הדרך ולגיוס כספים לישוב המתפתח בארץ. בסרטים ראו את הישגי הציונות:  הפרחת השממה, בניית ישובי חומה ומגדל, קליטת העלייה הקמת הקיבוצים וכיו"ב.  לאחר מלחמת ששת הימים, עם השתנות האתוס וירידת קרנו של הצבר, נפתח פתח גם לייצוגים אחרים  של הישראליות: נשים, מזרחים, פלשתינאים, הומוסקסואלים.

לאחר שנים ארוכות בהן הקהל הישראלי הדיר את רגליו מסרטים ישראליים, בשנים האחרונות ניכר כי הוא מביע אמון ביצירה הישראלית המיטיבה לשקף את חייו. גידול בתקציבי הקולנוע בשני העשורים האחרונים משפיע על איכות הסרטים המופקים כאן,  יש מקום לז'אנרים חדשים, למגוון יוצרים ויוצרות חדשים והקהל בהתאם מצביע ברגליו. 

בהרצאה נצביע על הז'אנרים המרכזיים בקולנוע  מסרטי הסוכנות דרך סרטי הבורקאס וסרטי "הרגישות החדשה". נסקור את השינויים שחלו בקולנוע הישראלי החל מהסרטים המציגים את הישראלי בחבורה:  בצבא, בתנועה, בקיבוץ,  וכלה בסרטים האישיים הנעשים היום, הזוכים למעמד עולמי וזוכים בפרסים בפסטיבלים.

חוגי בית

ארגונים וחברות

כנסים

מוסדות תרבות

 

סדרה 2: קלאסיקה בינלאומית בקולנוע

ג'יימס בונד – מעורבב, לא מנוער

בעקבות הצהרתו של הנשיא קנדי על חיבתו לסדרת ספרי הריגול של איאן פלמינג, עלה לאקרנים "דר נו" בשנת 1962, הסרט הראשון בסדרת סרטי ג'יימס בונד, שהפכה לימים לסדרת סרטים איקונית, מהמצליחות ומהמפורסמות. עד היום הופקו 26 סרטים, שהסעירו את דמיונם של מיליונים ברחבי העולם במשימות הנועזות, שהתרחשו על רקע יחסי הכוחות בין המעצמות והמלחמה הקרה, בהמצאות הטכנולוגיות שהקדימו את זמנן, במרדפים הנועזים, ברשעים המטורפים, בנערות ג'יימס בונד המצודדות והמסוכנות שהתחלפו מדי סרט, וכמובן בדמותם של השחקנים שגילמו את דמותו של סוכן הוד מלכותה, ג'יימס בונד.

ההרצאה חושפת את הדרכים בהן סרטי ג'יימס בונד מגיבים לשינויים הפוליטיים, ההסטוריים והחברתיים שהתרחשו לאורך השנים, דרך דמותו של הסוכן שהיה במשך עשרות שנים מושא הקנאה של רוב הגברים ואוביקט התשוקה של רוב הנשים.

חוגי בית

ארגונים וחברות

כנסים

מוסדות תרבות

 

צ'רלי צ'פלין – אני צוחק כדי לא לבכות

צ'רלי צ'פלין נולד בשכונת עוני בלונדון. הוריו היו אמני במה. בגיל 12 התייתם צ'פלין מאביו, ועקב מחלת הנפש של אמו היה נכנס ויוצא חליפות מבתי יתומים. מסיפור חיים כזה לא היינו מצפים שיצמח אחד מגדולי הקולנוענים במאה ה-20. איך עיצב צ'רלי צ'פלין את דמות הנווד שהפכה לאייקון תרבותי מהמפורסמים בתרבות? איך עבר מהראינוע לקולנוע ואיך פרץ מעוני מרוד לעושר גדול? כיצד השתמש בילדות שלו כמקור בלתי נדלה לרעיונות לסרטים? נצפה בקטעים נבחרים מהפילמוגרפיה הרחבה שלו ונבין איך השתמש בילדותו העשוקה כמנוף לסרטים שלו, ומדוע ממשיכים סרטיו להצחיק אותנו גם מאה שנים לאחר שנוצרו.

הרצאה מצחיקה ומרתקת, הגורפת תשואות. 

חוגי בית

ארגונים וחברות

כנסים

מוסדות תרבות

 

היצ'קוק אמן המתח

רגש האשמה הוא מוטיב חוזר בסרטיו של הצ'קוק. כמי שגדל באחת השכונות הצנועות של לונדון, בן להורים שחינכו אותו לערכים קתוליים נוקשים, הפך לימים לקולנוען פורה ולאבי ז'אנר האימה ופיתח שפה קולנועית משלו. בסרטיו של הצ'קוק ניתן למצוא כמעט תמיד את האדם החף מפשע המואשם על לא עוול בכפו ומוטיבים תמאטיים וסגנוניים כמו: אימהות מרושעות, מדרגות, ורכבות. איך יצר היצ'קוק את המתח בסרטיו? מדוע בחר להופיע כניצב שולי כמעט בכל סרטיו? מדוע העדיף שחקניות בלונדיניות כגיבורות סרטיו? נדבר על כל אלה ונלמד להכיר את המאפיינים  הסגנוניים שהפכו לשפה שכל חובב קולנוע צעיר מזהה בשניות.

הרצאה שתצמיד אתכם לכסא ותעצור לרגעים את נשימתכם.  

חוגי בית

ארגונים וחברות

כנסים

מוסדות תרבות

 

הקולנוע האפל – צללים לדמותו

עליית הנאציזם בגרמניה הביאה לבריחתם של כאלפיים בימאי ויוצרי קולנוע, מגרמניה וארצות אחרות להוליווד. יוצרי הקולנוע הללו, שחלק מהם היו יהודים, חשפו בסרטים מאפיינים אפלים בנפש האדם – וזכו לכינוי "הגירת הגאונים". הסגנון הייחודי של הקולנוע האפל הושפע מספרות המתח ומהאקספרסיוניזם הגרמני ומאז שנות ה-40 ועד היום הוא שומר על רלוונטיות וזוכה לקאמבקים. נעקוב אחר המאפיינים התמאטיים והסגנוניים, ואחר הדמויות האופייניות לזרם זה: הבלש הקשוח, והפאםפאטאל הפתיינית והרצחנית, העומדת בניגוד לאם האמריקאית המסורה לבעלה וילדיה. נצפה בקטעים מסרטים עם המפרי בוגארט, ששיחק בעיקר בסרטים כאלה: קזבלנקה, הנץ ממלטה, שדרות סנסט, וכן סרטי נאו נואר כצ'יינה טאון וכחום הגוף והדוור מצלצל פעמים, ובקטעים מתוך סרטיהם של האחים כהן, היוצרים את רוב סרטיהם בסגנון זה.

חוגי בית

ארגונים וחברות

כנסים

מוסדות תרבות

 

לעלות על הגל החדש, הצרפתי

שנות ה-60 היו שנים מכוננות עבור הקולנוע הצרפתי. עשרות יוצרי קולנוע צעירים יצאו נגד הקולנוע המאובן והשמרני שקדם להם, ויצרו קולנוע משוחרר ואישי יותר. הבולטים בהם היו: ז'אן לוק גודאר, פרנסואהטריפו קלוד שברול, אלן רנה אשר התגבשו לחבורה שיצרה גל שסחף קולנוענים רבים ברחבי העולם. מובילי הגל החדש אשר הושפעו מהניאוריאליזם האיטלקי, צילמו את רחובות פאריז כתבו את התסריטים ושחקו זה בסרטו של זה, בחדוות יצירה שלא הייתה כמותה. הם האמינו שהסרט הוא יצירתו האישית של הבמאי, וניסחו זאת  ב"תאוריית האוטר",. הם גם ייסדו את כתב העת החשוב הקיים עד היום: "מחברות הקולנוע".   נצפה בקטעים מתוך הסרטים "400 המלקות" "עד כלות הנשימה" "הירושימה אהובתי" , נדון במאפייני הגל והשפעתו על הקולנוע ברחבי העולם.

חוגי בית

ארגונים וחברות

כנסים

מוסדות תרבות

 

גיל הזהב? על הזיקנה בקולנוע

הזיקנה זוכה לביטויים מרתקים בקולנוע. היחס לקשיש משתנה בתרבויות השונות מקצה לקצה, ומשתקף בסרטים השונים במגוון  רחב של ייצוגים. בין מי שרואים בזקן אדם שעשה את שלו, ושעליו לפנות את מקומו לדורות הבאים, ובין מי שרואים בו גיבור על, עתיר ניסיון ודעת, ברוב הסרטים, לאחר הקונפליקט הבלתי נמנע עם ילדיהם, יש תהליך של פיוס והשלמה. גם ההורים המזדקנים מביטים אל שארית חייהם מתוך השלמה עם מה שהשיגו ומה שכבר לא ישיגו לעולם. הם סוקרים  את  חייהם מתוך השלמה,עם גילם ועם מה שהשיגו בחייהם. נצפה בקטעים מהקלסיקות נראימה, דליקטסן, תותי בר, האגם המוזהב, ועוד.  

חוגי בית

ארגונים וחברות

כנסים

מוסדות תרבות

 

קולנוע קולינרי

אוכל ותאוות בשרים, אוכל ובלוגים, או אוכל ופשע - אוכל מצטלם היטב בקולנוע. בהרצאה נצא למסע קולינרי מרהיב בין שפים ותרבויות, נדון בסמלים ובמטפורות שאוכל מייצג ונבחן את התפקידים השונים של האוכל בכל סרט.  נצפה בקטעים מסרטי האוכל הבלתי נשכחים: רומא, ג'ולי וג'וליה, טמפופו, החגיגה של באבט וסולקיטשן.

הרצאה מרתקת וחושנית שלא תשאיר אתכם רעבים!

חוגי בית

ארגונים וחברות

כנסים

מוסדות תרבות

 

סדרה 3: תרבות ואורבניות  בקולנוע

 

מרומא באהבה

כל גדולי הבימאים האיטלקיים צילמו בה: רוסליני, דה סיקה, פאוזוליני, פליני, וכן ויילר,גרינווי ווודי אלן. הקולנוע האיטלקי גם תרם לעולם את הניאו ריאליזם, זרם אמנותי שהתפתח בשלהי מלחמת העולם השנייה,  חשף את המציאות החברתית הקשה של התקופה ועסק בקשיי היומיום ושל המעמדות נמוכים. בהרצאה נבחן את הייצוגים השונים של רומא בסרטי הקולנוע, נצפה באתריה המפורסמים של העיר ובאתריה המשוחזרים בעיר הסרטים צ'ינה צ'יטה ונדמיין לזמן קצר כאילו אנחנו בחופשה ברומא האחת והיחידה.  

חוגי בית

ארגונים וחברות

כנסים

מוסדות תרבות

 

ברלין שחוברה לה יחדיו

העיר בה פרצו שתי מלחמות העולם, ובה הושגו ההסכמים שסיימו את שתי המלחמות. העיר שהייתה מחולקת ע"י חומה במשך שלושים שנה, וכעת היא מרכז קוסמופוליטי נחשק, העיר המהווה אבן שואבת לאדריכלים הבונים בה בניינים אולטרה מודרניים, היא גם בעלת פילמוגרפיה מרשימה ומרתקת. נצפה בקטעים מסרטים שצולמו בברלין, לפני ואחרי האיחוד, ונראה איך היא משתקפת בסרטים לאורך השנים. (נצפה בקטעים מהסרטים: ברלין- סימפוניה של עיר, מלאכים בשמי ברלין, ראן לולה ראן ועוד.

חוגי בית

ארגונים וחברות

כנסים

מוסדות תרבות

 

יפן – אהבה רחוקה

ארץ השמש העולה לא מפסיקה להפתיע בנופיה המיוחדים, בשונותה ובמוזרויותיהם של תושביה. ההרצאה מבוססת על סרטיהם של הבמאים היפנים הקלאסיקונים ועל שהייה שלי ביפן במשך שנה וחצי, בה למדתי יפנית והתוודעתי לתרבות המיוחדת הזו. בהרצאה אסקור כיצד אספקטים שונים של התרבות היפנית כמו מסורת, משפחה, ג'נדר, וסגנון חיים, משתקפים בסרטיהם של    אקירהקוראסווה, יושיאקיקוואג'ירי,  טקאשוקיטנו.

חוגי בית

ארגונים וחברות

כנסים

מוסדות תרבות

 

וודי אלן

מיוצרי הקולנוע החשובים והפורים במחצית השנייה של המאה ה20.יצירתו זכתה להערכה רבה ולפרסים. וודי אלן כותב, מביים, ומככב ברוב סרטיו. דמותו הנוירוטית מוכרת לכול, ובסרטיו הוא מצליח להעביר היטב את האני מאמין שלו לגבי משמעות החיים, יהדות, יחסים ועוד. סרטים רבים צילם בניו יורק, ומשהתגבר על פחד הטיסה, צלם סרטים ברבות מבירות אירופה, אבל אלינו הוא מסרב להגיע. נצפה בקטעים מסרטיו ונדון בהם.

חוגי בית

ארגונים וחברות

כנסים

מוסדות תרבות

 

פדרו אלמודובר

תשוקה ספרדית

בימאי הקולנוע הפורה והמצליח ביותר כיום. אלמודובר עבר מעיירה קטנה בספרד למדריד העיר בגדולה בסוף ימיו של פרנקו, כדי ללמוד קולנוע, אלא שהעריץ סגר את בית הספר היחיד לקולנוע שהיה בספרד. עם נפילתו של פרנקו בשנת 1975 אלמודובר הפך לאחד ממוביליה של תנועת הפופ החתרנית "מובידה" ששאפה לשחרר את העם הספרדי מהצל הענק שהטיל עליה הרודן.  אלמודובר כתב במגזינים של התקופה, ועשה סרטים במצלמת סופר שמונה, אותם דיבב בקולו ובאמצעות טיייפ.

החל מתחילת שנות ה80 הוא עושה את סרטיו הנועזים, החותרים תחת הצביעות החברתית, אלמודובר הקים את חברת ההפקה "אל דסאו" עם אחיו אגוסטין המפיק את סרטיו, על שמו של הסרט שפרסם אותו בעולם "חוק התשוקה (עם אנטוניו בנדרס)

שהחל משנת 1988 כותב ומביים סרטים בלתי נשכחים בחיוניות, בצבעוניות ובחושניות שלהם, והם מתרחשים רובם במדריד, העיר האהובה עליו. אלמודובר עוסק בסרטיו בנושאים טעונים כמגדר, תפקידי נשים וגברים,יחסיאמהות ובנות, ועוד. התסריטים שלו שנונים וחדים, ויש בהם הומאז'ים רבים לקולנוע ההוליוודי, להיצ'קוק ועוד. סגנון הצילום בסרטיו ייחודי ובלתי נשכח. לנשים תפקיד מרכזי בסרטיו. נצפה בקטעים מסרטיו ונעמוד על המייחד אותו.

חוגי בית

ארגונים וחברות

כנסים

מוסדות תרבות

פרטי התקשרות

8118932 – 054

צור קשר 
  • Facebook
 

אתר מרצים נטו

  • Facebook Social Icon